בשבועיים האחרונים כווולללם שואלים אותי על היוד....
הנושא לא לגמרי חדש, אך רק עכשיו הגיע למודעות הציבור ועלה לכותרות.
אז אני כאן כדי לעשות לכן קצת סדר:
מהו היוד ומה תפקידו בגוף?
יוד הוא מינרל החיוני ליצירת הורמוני בלוטת התריס (למשל תירוקסין), ויש לו השפעה על תפקוד תקין של הבלוטה.
הורמוני הבלוטה מגיעים לתאים בגוף ומסייעים בניצול אנרגיה, בשמירה על חום ובפעילות תקינה של המוח, הלב, השרירים ואיברים אחרים.
חסר ביוד - יכול להוביל להפרעה בתפקוד בלוטת התריס. אך לרוב, אין לכך תסמינים המתבטאים בגוף! במקרים מסוימים, ישנם תסמינים הדומים לתת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) - חולשה, עייפות, רגישות לקור, ועוד.
עודף ביוד – קראתם את כל הכתבות לאחרונה והחלטתם להתחיל להעמיס יוד?? תחשבו שוב!
גם עודף יוד אינו מומלץ ועלול לפגוע בבלוטה, ולגרום ליתר פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) ולמחלות אוטואימוניות (לדוגמה השימוטו).
אז על מה כל המהומה?
פתאום כולם מדברים על היוד. בטלוויזיה, בעיתונים, באתרי האינטרנט...
למה דווקא עכשיו?
סקר ארצי גדול ומקיף שנעשה לאחרונה גילה כי בארץ קיים מחסור ביוד בכלל האוכלוסיה, ובנשים בהריון בפרט.
הסיבה נעוצה כנראה בהתפלת המים בארץ. בשנים האחרונות קצב ההתפלה הולך ועולה, ושיטת ההתפלה לצערנו "מסלקת" את המינרלים הקיימים באופן טבעי במים.
"זריקת הרגעה" – החסר שהתגלה בארץ הינו חסר מתון ולא חסר קיצוני ביוד. אין זה אומר שלא צריך להתייחס לממצאים, אבל גם אין צורך להתחיל להעמיס כמויות של יוד ותוספים מיותרים!!
יש לוודא שאנו צורכות כמות מספקת של יוד בתזונה, ואפרט על כך בהמשך הכתבה.
הסקר חשוב מאוד בעיקר על מנת שמשרד הבריאות יפעל בהתאם למגמת חוסר היוד, וינקוט בפעולות ברמת האכולוסייה למניעה של החוסר. (כמו לדוגמה העשרה של המלח ביוד, כמו שנעשה בחלק ממדינות העולם המערבי).
יוד בהריון ובהנקה
מחסור ביוד במהלך ההריון או בהנקה עלול לגרום להתפתחות קוגניטיבית לקויה של העובר/היילוד ולגרום לנזק למוח ולמערכת העצבים שלו.
בהריון ובהנקה הדרישות ליוד עולות:
כמות צריכת היוד היומית המומלצת:
מבוגרים – 150 מק"ג ליום
נשים בהריון – 220 מק"ג ליום
נשים מניקות – 290 מק"ג ליום
אז איך תדעי אם צורכת מספיק יוד?
בדקי את התזונה שלך, וראי אם צורכת בקביעות את המוצרים המכילים יוד:
מזון מהים:
לדוגמא:
מנת סלמון (200 גר' דג) – 197 מק"ג
קופסת סרדינים – 15 מק"ג
קופסת טונה – 15 מק"ג
כף אצות וואקאמה – 139 מק"ג
דף אצת נורי – 30 מק"ג
כף אצת קלפ = למינרה – 52,000 מק"ג!! (זוכרות מה אמרנו על עודף יוד??!)
מוצרי חלב וביצים:
לדוגמא:
ביצה – כ 20 מק"ג
גביע יוגורט – 77 מק"ג
כוס חלב – 22 מק"ג
כוס שעועית מבושלת – 30-60 מק"ג ליום
מלח מועשר ביוד:
כפית אחת (5 גר') – 150 מק"ג
*יש לשים לב שעל המלח ישנה תווית מיוחדת המפרטת שהמלח הינו מועשר ביוד.
זאת אומרת, שאם לדוגמה אכלתי במהלך היום:
2 גביעי יוגורט
ביצה וטונה
שתיתי כוס 1 של חלב
והוספתי קמצוץ מלח מועשר ביוד במהלך היום
זה אומר שאני מכוסה :) ! יש לי את קצובת היוד היומית הדרושה לאשה הרה. (שימו לב, בהנקה הדרישה גבוהה יותר, כפי שכתבתי למעלה).
מה לגבי תוספים? האם את חייבת לקחת תוסף פרנטל?
ממש לא חובה.
אם בדקת וראית שאת צורכת, באופן קבוע, בתזונה היומית שלך מזונות המכילים יוד – אין צורך בתוסף.
אם את נמנעת ממוצרים העשירים ביוד (לדוגמה ממוצרי חלב, ביצים, דגים) – אולי כדאי שתתספי בתוסף פרנטל/תוסף יוד.
שימי לב! אם החלטת לקחת תוסף – בדקי את כמות היוד הכתובה עליו! תוספי התזונה בארץ לצערנו עדיין לא מפוקחים וישנם תוספים שיש בהם עודף יוד או שאין בהם יוד בכלל. עדיף לצרוך תוסף של חברה מוכרת וכאלו שמפורט בהם את כמות היוד המוספת.
עדיין לא בטוחה מה עלייך לעשות?
בשביל זה אני כאן! :)
אין ספק שהמידע ההולך וגדל על התזונה שלנו וההשפעות שלה על ההריון ועל העובר הוא מבלבל ולעיתים יכול להפחיד או להלחיץ. אני מאוד ממליצה לכל אשה הרה/שמתכננת הריון/מניקה, להגיע לייעוץ תזונתי אצל דיאטנית המתמחה בכך.
מוזמנות לפנות אליי לייעוץ, שאלות או הבהרות. אשמח לעזור!
*למי שרוצה להתעמק עוד יותר – מצרפת קישור לאתר משרד הבריאות, בו מפורט לעומק על נושא היוד.
Comments